מצלמות אבטחה בסביבת העבודה

האינטרס של המעסיק הוא מצד אחד לבחון את העובדים בארגונו על מנת שיוכל למקסם את רווחיו ולמנוע אבטלה סמויה, ובנוסף הוא מעוניין לשמור על האינטרס העסקי שלו תוך שימוש במצלמות אבטחה בעבודה. לא שכיח לראות מקרים שונים שבהם עובדים שמקבלים שכר בעבור מכירה של סחורה, נוטלים כספים שאינם שייכים להם. מעסיקים רבים בוחרים להציב מצלמות אבטחה על מנת להרתיע עובדים מלגנוב כספים שאינם שלהם, ובמידה ויעלה חשד הם יוכלו בנקל להוכיח את הטענה שלהם ולבקש את הכספים בחזרה. במקרים קשים יותר, מטרת המעסיק הוא למנוע גניבה וריגול תעשייתי של עובדים, וחשיפת סודות מסחריים אשר עשויים לפגוע בעסקיו. כלומר המעסיק יטען שהוא מעוניין לשמור על קניינו, ולכן מן הראוי להציב מצלמות אבטחה במקום העבודה[1].

מאידך העובד יטען לפגיעה בזכותו לפרטיות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות[2], הואיל והצילומים הנאספים עשויים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפעילות הפרטית שלו, שהמהווה חלק מהמרחב הפרטי האישי גם במקום העבודה, וזאת מבלי שיש בידי העובד היכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.

יתרה מזאת, במקום בו מופעל מעקב טכנולוגי קבוע, העובד אינו יכול ליהנות ולו לרגע אחד של חסד שבו הוא יוכל לחוש נעזב לנפשו בלא מבט חיצוני הבוחן אותו ואת מעשיו.[3] בעידן הטכנולוגי שבו העובדים נמצאים שעות עבודה מרובות, הנחת העבודה, שלעובדים יש צורך במרחב אישי מוגן ופרטי, בו למעסיק אין יד ורגל, לא כל שכן יכולת לשלוט ולפקח עליו.

"הזכות לפרטיות אינה מתפוגגת עם יציאתו של אדם מדל"ת אמותיו. הזכות "צמודה" אליו ונודדת עמו למקומות נוספים, גם ציבוריים, וביחס לעניינים מסוימים (למשל תא שירותים ציבוריים, מרחב מסוים סביב מכשיר כספומט, תא הלבשה בחנות בגדים ועוד)... בהתאם, זכותו של אדם לפרטיות נעה עמו גם למקום עבודתו, והזכויות המוגנות בחוקי היסוד חלות גם במשפט העבודה, לרבות ביחסי העבודה[4]".

סוגיה דנא עשויה להגיע לפתחו של בית המשפט בעיקר במקרים שבהם העובד מתפטר בשל הצבת מצלמות אבטחה הואיל והוא מרגיש פגיעה בפרטיות ובצנעת חייו[5]. בעניין איסקוב[6] בית המשפט קבע את העקרון שלעובד ישנו מרחב של פרטיות גם במקום עבודה, וזאת במנותק מזכותו הקניינית של המעסיק. ולכן גם אם המעסיק מסר לעובד מחשב נייד, למרות שהמחשב הוא רכושו וקניינו, אין זה מפקיע את זכות של העובד לפרטיות על ענייניו האישיים, ובפרט על תכתובותיו האישיות שמבוצעות באותו מחשב.

לעניין מצלמות אבטחה, נקבע כי באזורים שבהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, חל איסור על המעסיק לצלם אותו ללא ידיעתו, ואין להתקין מצלמות אבטחה נסתרות גם בשעה שהמטרה עשויה להיות לגיטימית[7]. הצבת מצלמה נסתרת ללא ידיעתו של העובד מהווה גם עבירה פלילית[8].  

ברם, באזורים הציבוריים של סביבת העבודה ניתן להציב מצלמות אבטחה תוך ידוע העובדים והסביבה[9], לרבות התקנה ושימוש של במצלמות נסתרות. ובלבד שאזור הכיסוי שלהן אינו ידוע לקהל הרחב המזדמן למקום. בית הדין קבע כי בנסיבות מסוימות הפגיעה בזכות לפרטיות עשויה לעלות לכדי הרעת תנאים מוחשית המקימה עילה להתפטר בדין מפוטר[10]. כך למשל, במקרה של הצבת מצלמה בחדר עבודה לא קבוע ולא בלעדי של עובד, מבלי ליידע אותו.[11] או שמא במקרה שמדובר בהצבת מצלמה גלויה בחדר עבודה לא קבוע של עובד שידע על הצבתה.[12] 

בעניין אלקנר[13] דובר על עובדת שעבדה בחברה למתן שירותים בתחום הקניין הרוחני לרבות שירותים משפטיים. הנתבעת החליטה להתפטר מעבודתה וזאת בשל אי חידוש החוזה והצבת 2 מצלמות אבטחה אשר היו ממוקדות בשטחה. מאידך, התובעת טוענת שזכותה להציב מצלמות אבטחה, וזו זכות מוצדקת, לגיטימית ושנעשתה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית.

בית המשפט במקרה דנן בחן היכן ממוקמות מצלמות האבטחה בחברה. למרות שמצלמות האבטחה לא הוצבו בחדר העבודה הפרטי של התובעת, אך ניכר שהן הוצבו בסמוך אליה ובסביבת העבודה שלה. כאשר המצלמה האחורית מתעדת את גבה של התובעת, את סביבת עבודתה, את המסמכים שלפניה, את חפציה ואת צג המחשב עליו היא עובדת. ואילו המצלמה הקדמית מתעדת את פניה ואת חלק מפלג גופה העליון.

לאור זאת, בית המשפט גרס במקרה דנן כי הצילום במצלמות אבטחה עולה לכדי פגיעה בפרטיותה של התובעת, ומשכך מדובר בהרעת תנאים מוחשית אשר יש לראות בהתפטרותה כדין מפוטרת. לאור כל האמור לעיל, נראה שהצבת מצלמות אבטחה פוגעות בפרטיותם של העובדים, קל וחומר במקרים שבו התקנת המצלמה ממוקמת ברשות יחיד והיא מהווה פגיעה במישרין בזכותם של העובדים לפרטיות.

יוער, שאין באמור לעיל להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב.

מקורות.

[1] בג"ץ 5332/23 גליה כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (נבו 19.09.2023)

[2] ראה הוראת סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות צילום אדם ברשות יחיד.

[3] הנחיות רשם מאגרי מידע 5/17 שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה.

[4] עס"ק (ארצי ) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית - עיריית קלנסווה (נבו 15.03.2017)

[5] סע"ש (אזורי ת"א) 1018-10-17 אלונה פלומין - אלכסנדר שניידר איי.טי בע"מ (נבו 23.02.2020)

[6] ראה עניין איסקוב הש"ש66.

[7] לדוגמה בעניין שצינר דובר על עובדת אשר הוצבו בחדרה מצלמות אבטחה, היא טענה לפגיעה בפרטיותה ובהרעה מוחשית בפרטיותה. בית הדין קבע שהצבת מצלמות בחדרי העובדים  מהווים פגיעה לא מידתית ולא סבירה בפרטיותם של העובדים. דמ"ר 39840-04-10 לשצינר נ' פאר (פורסם בנבו. 25.01.2011)

[8] ראה חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979

[9] ע"ע (ארצי ) 1680-10-22 גליה כהן - אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (נבו 08.05.2023)

[10] ראה הוראת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים אשר קובעת שכל אימת ש"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".

[11] ס"ע (אזורי נצ') 30929-12-10 אסכנדר סלמאן - רו"ח - איהאב עליימי - רו"ח (נבו 20.06.2012)

[12] דמ"ר (אזורי חי') 39840-04-10 לודמילה לשצינר - פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ (נבו 25.01.2011)

[13] סע"ש (אזורי ת"א) 29245-04-18 רויטל אלקנר - ד"ר מרק פרידמן בע"מ (נבו 12.12.2023)